בקטנה

יום שבת, 29 בינואר 2011

love burns brighter than sunshine

יצאתי אתמול עם חברה שאני מאוד אוהבת, היה אדיר. פתאום שתינו קולטות, כולם מחפשים. כולם מחפשים אהבה. או מין, גם יכול להיות. אבל איכשהו זה נראה כאילו אהבה. וגם אנחנו, כמובן, מחפשות איזשהו ריגוש. אולי כי חורף, למרות שלא ממש חורף עכשיו, אבל בכל זאת, אתמול ירד גשם. וכל בחור שעובר, הוא מסתכל, וסלחו לי שאני שוב משתמשת במילה הזו (זה בטח אסור מכל כך הרבה סיבות אקדמאיות) אבל אין מילה מדויקת יותר, לא מתעניין, לא בוחן, אין מילה שיכולה להגדיר את המבט הזה יותר טוב- מחפש. וזה הכי באסה לא למצוא. ורוב הזמן, מה לעשות, לא מוצאים. קשה, זה לא קל. בגילי, בגיל שכבר מתחילים קמטי הצחוק (אני יודעת שאני נשמעת כמו חיה בסרט או סתם זקנה, אבל בחיי שהם כבר מופיעים אצלי), יש לי סטנדרטים די גבוהים. מה לעשות שאני מחפשת מישהו שגם יצחיק אותי וגם יאתגר אותי וגם יעניין אותי וגם שיהיה רגיש, בקטע הזה פשוט אין פשרות. אה, הוא לא חייב להיות יפיוף, רק שיהיה גבר גבר. קיצר לא התכוונתי לחפור עכשיו על מה אני רוצה בגבר, פשוט רציתי לומר, אם לא שמתם לב, שכולם מחפשים איזה עניין. פתחו עיניים, זה יהיה הרבה יותר יעיל ככה.

יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

"מה שיש לי זה הכי טוב, כי זה מה שיש לי.

ואני אטפח אותו עד עולם.

זה קל,

זה הכל בראש"

פרידה מהאח הגדול בציטוט של החיים.

יום שני, 20 בדצמבר 2010

THE MAKING OF MY TATOO

לפני, תוך כדי, ואחרי

אני וליאור דקה אחרי. מי מתרגש יותר..? ממ

TATOO- PART 2

מונולוג דרמטי של צליל על העובדה שאני לא הולכת להיות אותו אדם. מה איתכם, אנשים? אתם חושבים שקעקוע משנה את האופי? או ההרגשה..? כתבו לי או פה או למייל, איפה כדאי לעשות קעקוע (סטודיו ומיקום בגוף) ואם יש לכם קעקוע, האם הוא שינה את החיים שלכם..?

TATOO- PART 1

בדרך לעשות את הקעקוע הראשון בחיי, זה שאני חושבת עליו כבר מגיל 16. בגיל 16 שלי, (18 שלו) רועי עשה קעקוע "שלום" כשהמ' הסופית היא עין שזולגת ממנה דמעה, קעקוע פציפיסטי לפני גיוס. באמת אף פעם לא שאלתי אותו אם הוא מתחרט על זה. בכל אופן, אני הלכתי לעשות גם קעקוע בגיל 18 אבל אחרי שעיצבתי אותו והכל (ושילמתי על העבודה 150 שקל) קלטתי שהוא גדול מידי כשרואים אותו על הגב וויתרתי. עכשיו אני שמחה שלא עשיתי אז, מקווה שאת הקעקוע הזה אני אוהב לנצח. אז זה וידאו פוסט קצר בדרך לסנטר.