אנחנו חיים בתרבות כזו שכל הזמן מעודדים אותנו להתקדם הלאה, ליצור את העתיד שלנו. ללמוד ולהשכיל, למצוא עבודה טובה, חתונה, משפחה. מין מסלול מעבר נורמטיבי כזה כדי שנגיע לסיפוק מלא והגשמה של היכולות שלנו. אני מאמינה שאמביציה זה דבר מעולה, והמודעות הזו והתכנון לעתיד הוא דרך בטוחה יותר לחיים יציבים. הקטע הוא שאנחנו כל הזמן מתעסקים במה שאנחנו צריכים לעשות כדי שיהיה טוב, עד שלפעמים אנחנו מפספסים את הפואנטה.אנחנו אפילו לא קולטים שבזמן שאנחנו מתכננים את החיים הם קורים. כמו שג'ון לנון אמר:
"life is what happens while you are busy making other plans".
.החיים הם עכשיו. אלה החיים. הרגע הזה בדיוק.זה שיעור חשוב שלמדתי בשנים האחרונות. מידי פעם, צריך לעצור לרגע ולהיזכר מה עומד מולנו. להעריך. איזה תענוג, איזה אנשים, כמה אהבה. להגיד יותר "תודה" ו"אני אוהבת אותך" כדי להזכיר לעצמנו ולאחרים כמה הם חשובים בטירוף הזה של החיים.לקלוט איזה כיף ללמוד את מה שאנחנו לומדים, כל הזמן לומדים. איזה כיף להבין את זה לרגע, לרגע קסום אחד פשוט לחיות את הרגע. חופשה קטנה באמצע היום העמוס. ואם יוצא לעיתים יותר קרובות, יותר טוב. זה בריא.
אז שתלכדו מלא רגעים קטנים וקסומים! ותחיו מידי פעם את הרגע.
נשיקות! אור.
מדהים, לקחתי עצה לחיים.
השבמחקאיך שומרים על ריכוז, לא לשקוע ביומיום המחייב ?!?
לאחרונה אני שומע הרבה ברדיו את השיר "חיית הברזל" ונודד במחשבות, איפה אנחנו נמצאים ? השחיקה האפורה מועכת וקורעת אותנו, חיית הברזל, שקורעת ומועכת מקיפה אותנו, אין לנו זמן ליקירינו. האם שווה להיאבק עוד ? אין טעם בתכנון החיים אם שכחנו עבור מה אנחנו חיים. העולם הזה מדהים.
לפעמים, בשעות הקטנות של הלילה , אני עוצם עיניים ומדמיין את כל האנשים שערים באותה שנייה, כמה מהם עושים אהבה ? כמה מהם מבלים ? כמה מהם עובדים ? כמה מהם ערים רק כדי שאני אהנה מהזכות לתכנן את חיי ובאותה העת אפספס אותם ?
מוזר, על המיטה, רגע לפני שאנחנו נרדמים, תמיד יש את החשבון "אז מה היה לי היום?" - בסוף אנחנו זוכרים איך גרמו לנו להרגיש אנשים אחרים ולא את הפעולות עצמן, חשוב לזכור שאנחנו יוצרים את הרגעים המתוקים של אחרים, כולנו רקמה אנושית אחת. אז חיו את חייכם ועשו טוב ליקיריכם בסוף היום תרגישו של חייתם בלי מטרה. החיים הם המטרה.
אריה
אגב,
השבמחקגם אצלי צריך להפעיל את השיר (אחרת זה לא עמוק :0)